Categories
about

אודות

שמי אורי בכרך. סיימתי את לימודי הווטרינריה באוניברסיטת מילאנו באיטליה בשנת 2008, לאחר שהשלמתי תואר ראשון במדעי בע"ח בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.

מייד עם סיום לימודיי התחלתי לעבוד במרפאה גדולה בשרון שם צברתי ניסיון לא מבוטל באבחון ובטיפול במגוון רחב של מקרים. במקביל לעבודתי כשכיר במרפאה, עבדתי כרופא וטרינר עצמאי בביקורי בית באזור  המושבים בצפון השרון. 

בסוף שנת 2012 בחרתי לסיים את עבודתי כשכיר ופתחתי בפרקטיקה עצמאית בשם B-vet. משמעות השם היא כפולה: האחת, vet Be – להיות רופא וטרינר המקיים את שבועת הווטרינר, וזאת ממקום של יושר ושקיפות. השנייה,  Bachrach – שם משפחתי המייצג את היותי אדון לעצמאי ומאושר.

אני מאמין

גם לחיית המחמד שלך מגיע רופא משפחה

כיום, בעידן בו הרפואה הוטרינרית לחיות קטנות עלתה מדרגה ומאפשרת התייעצות עם רופאים מומחים (כאלה שבאמת עשו מומחיות נוספת בתחום מסוים),

מצאתי לנכון לנטוש את התפיסה הישנה, לפיה וטרינר יכול לטפל בכל בע"ח,

לאבחן ולטפל בכל מקרה,

ולנהל פרקטיקה רפואית מתוך תפיסה הדומה לזו של "רופא משפחה" המלווה את חיית המחמד לכל אורך חייה,

מכיר ומטפל בה באופן אישי, מאבחן ומטפל במרבית הבעיות השוטפות, אך נעזר ברופאים מומחים ככל הנדרש.

ביקורי בית

נוסף על כך, בחרתי לפתח קונספט של ביקורי בית מתוך התחשבות בחיית המחמד ובבעלים.

טיפול בחיית המחמד בסביבתה הטבעית, ממזער את רמת הלחץ לחיית המחמד (חוסך ממנה נסיעה בכלוב, את הריחות הזרים במרפאה וכן הלאה…),

מונע את חשיפתה לפרטים חולים ופתוגנים שמסתובבים במרפאה, מאפשר לרופא להכיר את סביבתו הטבעית של בע"ח (לזהות ולאפיין סכנות אפשריות בסביבתו) ובנוסף, מעניק את מירב הנוחות וחוסך זמן יקר לבעלים.

מחירי הביקור שאני גובה זהים למחירי ביקור רגיל במרפאה ואינם כוללים כל תוספת כפי שנוהגים לגבות בעלי מרפאות עבור ביקורי בית.

כל אילו הופכים את ביקורי הבית לאטרקטיביים מאוד.

אבל ותמיד יש אבל, לעיתים מצבו הקליני של בעה"ח אינו מאפשר אבחון וטיפול בבית ולכן במידת הצורך בעה"ח יילקח למרפאות איתן אני מצוי בקשרים ובהן עבדתי בעבר להמשך טיפול או אבחון ולעיתים,

במידת הצורך, לאחר אבחון ראשוני, אפנה אתכם למומחה אשר יכול להעניק לחיית המחמד שלכם, ללא ספק את הטיפול הטוב ביותר הקיים בתחום.

Categories
articles

ממשק נכון וטיפולים מניעתיים כשגרה

"כל כך פשוט למנוע, כל כך פשוט למות"

 

חלק רואים בכלבם כ"בן משפחה" ואילו אחרים רואים בו כממלא תפקיד חשוב (שמירה וכד').

כרופא וטרינר אני נתקל ביותר ויותר בעלי כלבים שלא מקפידים על טיפולי מניעה קבועים ולא פעם הסיבה לכך היא חוסר המודעות לטיפולים המניעתיים האפשריים.

חשוב להדגיש כי דווקא הכלבים ה"מושבניקים" ואלו החיים בסמוך למושבים, הם אלו החשופים ליותר פתולוגיות ופתוגנים (מחלת הכלבת שמועברת בעיקר בנשיכה משועלים, תנים ויונקים אחרים המשוטטים חופשי, שדות המלאים בקרציות, הפרשות של כלבים לא מחוסנים, מגע עם חיות משק אחרות ועוד…).

פעולות המניעה המקובלות מסתכמות בהרחקת המפגעים מהכלב, בהרחקת הכלב מהמפגעים ובטיפול ויעוץ וטרינרי.

 

להלן פירוט קצר לגבי המחלות, הפתוגנים (מחוללי המחלה) והטיפול המניעתי המקובל בארצינו:

 

1. חיסונים:

 

א. חיסון כלבת שנתי- חיסון חובה

מחלת הכלבת נגרמת מנגיף הרבדווירוס, גורמת לפגיעה קשה במערכת העצבים ולמוות של החולה, בין אם מדובר בכלב, באדם או בחיות אחרות בעלות דם חם.

עפ"י חוק מחויב כל אדם המחזיק כלב – לחסנו מגיל 3 חודשים  ובכל שנה.

 

ב. חיסון משושה שנתי- חיסון רשות (מומלץ)

חיסון בודד הניתן אחת לשנה ומחסן את הכלב כנגד שישה פתוגנים גורמי מחלות שונות:

 

1) דלקת מעיים נגיפית (Canine Parvo viral Enteritis)-

נגרמת  מוירוס הפרוו. פוגעת בעיקר בגורים בגיל 8-16 שבועות ובלא מחוסנים.

לא מסוכנת לאדם אך יכולה לגרום למוות של הכלב.

וירוס זה עמיד למרבית חומרי החיטוי ויציב בסביבה למשך שנים.

 

2) דלקת כבד נגיפית (Canine Hepatitis)-

נגרמת מווירוס האדנו 1. פוגעת בעיקר בצעירים לא מחוסנים. פוגעת בעיקר בכבד ובעיניים. לא מסוכנת לאדם אך יכולה לגרום למוות של הכלב.

 

3) כלבלבת (Canine Distemper) –

נגרמת מנגיף הפאראמיקסווירוס (CPiV). פוגעת בעיקר בכלבים צעירים לא מחוסנים.

הפגיעה היא בעיקר במערכת העצבים והנשימה. לא מסוכנת לאדם אך יכולה לגרום למוות מהיר של הכלב.

 

4)Canine Parainfluenza –

נגרמת מנגיף פאראמיקסווירוס (CDV) השונה מזה של הכלבלבת.

אחד הגורמים להתפתחות שעלת המכלאות הגורמת לשיעול, הפרעות נשימה והקאות. פוגעת בכלב אך בד"כ אינה מסכנת חיים. אינה מסוכנת לאדם.

 

5)+6) לפטוספירוזיס (Leptosrirosis)-

נגרמת מחיידק (ולא מוירוס כמו הקודמים).

פוגעת בעיקר בכבד ובכליות. יכולה לגרום לפגיעה קשה בכלב ומאידך ניתנת לטיפול באנטיביוטיקה.

חיידק זה היינו זואונוטי משמע פוגע גם בבני האדם.

 

2. טיפול נגד טפילים:

 

א. תילוע כללי

תולעים מסוגים שונים יכולות לחדור לגוף הכלב. חלק מהן עלולות לגרום לנזק רב לאיברים חיוניים כמו: כבד, ריאות, מעיים .. ואילו אחרות כמעט ואינן מזיקות.

תילוע ניתן לרוב בכדורים. נהוג לתלע אחת ל- 6 חודשים אך ניתן ומומלץ לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר שכן התילוע פועל כנגד התולעים הקיימות כבר בגוף הכלב ואינו מחסן את הכלב מהדבקה חדשה.

 

תולעת הפארק ((Spirocerca Lupi

טפיל זה היינו "חדש" יחסית בנוף ארצינו ולכן אינו מוכר מספיק בקרב הציבור הרחב.

בשל העובדה שאינו מוכר ובגלל אלימותו, בהמשך הכתבה מצוי מידע נפרד אודותיו.

חשוב לציין כי קיימים באזורנו מקרים מאובחנים רבים של פגיעות ומוות של כלבים מטפיל זה ואין להקל ראש במהירות התפשטותו.

הטיפול כיום ניתן באמצעות זריקה המתבצעת לפחות כל 3 חודשים ומאפשרת פגיעה בתולעים במהלך נדידתם בגוף הכלב.

חשוב להדגיש כי התמדה ודיוק בזמני הזריקות יכולים במקרה זה במיוחד להציל חיים.

 

ב. פרעושים וקרציות

טפילים חיצוניים מוצצי דם העלולים לגרום מעבר לחוסר נעימות, גרד ואי שקט גם למחלות סיסטמיות קשות הן לכלב והן לאדם.

שכיחות טפילים אלו באזורנו ועצם העובדה שדי אפילו בטפיל בודד כדי לגרום למחלה קשה (קרציה בודדת תעביר לכלב את הגורם לקדחת קרציות ולאדם את הגורם לקדחת הבהרות) מחייבת אותנו בטיפול מניעתי רציף וקבוע.

רפואה שלמה

לפרטים נוספים ושאלות יש לפנות ל- B-vet  , ת.ד 9189 , ינוב.  טל: 054-4494212